כעס זה רגש שיצא לו שם רע למדי. אך חישבו על כך לרגע: במה שונה תחושת הכעס מהותית מתחושת התאהבות או תחושת פחד?
כולן תוצר של המחשבות שלנו. את כולן אנו מרגישים בגוף.
אז למה אנו מתקשים לקבל כל כך את תחושות הכעס כשאלו עולות אצלנו?
כעס כשלעצמו הינו רגש סתגלני שעוזר לנו ומעביר מסר לאנשים הסובבים אותנו: "עד כאן" "אני לא מוכן מעבר לכך" "חצית קו אדום".
אם בשעת לחץ ותסכול אתה לא שולט בעצמך ולכן אתה צועק, מכה, זורק או שובר חפצים- סימן שהכעס הפך לבעיה. אם הכעסים משפיעים באופן שלילי על היחסים האישיים, חיי המשפחה שלכם, העבודה- סימן שקיים צורך ללמוד דרכי התמודדות עם הכעס.
רגש זה הופך לבעייתי כאשר עוצמתו חזקה מדי. הוא מורגש לעיתים קרובות מדי או שאנו מבטאים אותו בצורה לא נכונה. כאשר מרגישים כעס בעוצמות גדולות לעיתים קרובות, זה גם משפיע לרעה על בריאותנו הגופנית.
לכולנו מוכרת התחושה: הלב פועם חזק, אנו עשויים להתחיל להתהלך במהירות מצד לצד, לנענע את הרגל, לחוש תחושה של לחץ בראש, חנק בגרון, הזעה ובאופן כללי תחושה ש"יוצא לנו עשן מהאוזניים". לעתים אנחנו בכלל לא שמים לב שצעקנו, העלבנו, הרבצנו עד שהאירוע מסתיים. אנחנו מאבדים שליטה על הסיטואציה ונותנים לכעס להוביל אותנו בתוך האירוע. אחת הבעיות היא שאנו פועלים על אוטומט ואיננו שמים לב מה אנחנו חושבים, מרגישים, חשים בגוף או כיצד אנו פועלים.
אז מה עושים כדי להגיע למצב שבו אנו מצליחים לשלוט על הכעס ולא הוא שולט על הסיטואציה?
ראשית כדאי להפנים כי כעס הוא רגש נורמטיבי שמסייע לנו להבין מה הם הגבולות הפנימיים שלנו.
בנוסף כדאי לברר לאיזה סוג של כועסים אתם שייכים? תוקפניים או דוחסים? אנשים תוקפניים הם אלו שינקטו אלימות מילולית, פיזית, ידברו באופן ציני. אנשים דוחסים לא יגיבו בסיטואציה עצמה, אלא ידחסו את הכעס בתוכם. עד מתי? עד שלא יישאר מקום. ואז גם הם יתפוצצו. לרב באופן לא מותאם ולא פרופורציונלי לסיטואציה.
מה ניתן לעשות?
ראשית יש צורך לחקור לעומק את הכעס האישי שלכם:
זיהוי "דגלים אדומים": מהם המצבים שבהם אתה חש כעס?
מה מוביל לתחושה של כעס? לרב הכעס הינו הרגש המשני לסיטואציה. לעתים קרובות ישנו רגש סמוי שיש צורך לזהות אותו(אכזבה מבן משפחה, קנאה באחד האחים).
על ידי ניטור עצמי ניתן לזהות את הסממנים הגופניים שאתה חש בעת תחושה של כעס. אלו יכולים להיות הסמן שלך לכך שהכעס מגיע.
בהמשך ישנם כלים שיסייעו להתמודד עם סיטואציות שבהן עולה הכעס:
לקיחת פסק זמן מובנה מראש
ביצוע תרגילים של נשימה עמוקה או הרפיה
אמירת היגדים אשר יסייעו להתמודד עם הסיטואציה
על מנת שכל אלו יעבדו יש צורך לשוב ולתרגל על "יבש". הסיבה לכך היא שאם תשאיר את התרגול לזמן שבו אתה באמת כועס ולא שולט בסיטואציה, הפתרון היחידי שיהיה זמין לך- הוא לנהוג על אוטומט. ואת זה אנו רוצים לצמצם ככל הניתן.
אז מה כן עושים?
משתמשים בתקשורת אסרטיבית:
משתמשים ב"שפת האני"(אני מרגיש כועס, כשאתה אומר לי x , אני מרגיש פגוע…)
זוכרים מה המטרה שלנו. האם אילו יחסים שאנו מוקירים ורוצים לשמר? האם כדאי להתגמש? מה המחיר?
זוכרים את חשיבות שפת הגוף
זוכרים קודם להקשיב במקום להתארגן על תשובה בראש
זוכרים למקד במקום להוציא את הריבים הישנים מהבוידעם
אמפתיה אסרטיבית- מנסים להבין את השני כאילו שזה אנחנו (לנסות לשים את עצמי במקומו)
לסיכום-
כעס הינו רגש ראשוני חזק שלעתים משמש כקטליזטור לשינויים מהירים. כאשר הכעס מתחיל לנהל אותנו ולא אנחנו אותו יכולה להיווצר סיטואציות של התנהגויות תוקפניות שאינן מועילות להשגת המטרות שלנו. כאשר זה קורה יש מה לעשות.
על ידי התערבות פשוטה וממוקדת ניתן לסייע למשפחות, קבוצות ויחידים ולשפר משמעותית את אורח חייהם.